טבעת כיפה בעיטור תחרה עם אבן עגולה

זו מתכת שנחתכת ומחוררת בדוגמה פתוחה, כך שרואים דרכה את האור ואת העור. בטבעת הזו החורים יוצרים קשתות ועלים, ועליהם יש חריטות דקות. התוצאה דומה לתחרה של בד, אבל בפלטינה. הסגנון הזה היה נפוץ בתחילת המאה העשרים. הוא מוסיף נפח לטבעת בלי להוסיף הרבה משקל. אתם תראו דוגמה אחרת מכל זווית שתסובבו אותה.

לא קשה, אבל צריך סבלנות. אם אתם מורחים קרם ידיים, הוא נאסף בחורים ובחריטות, והעיטור מאבד מהחדות שלו. תנו לטבעת לשהות רבע שעה בקערת מים חמימים עם טיפת סבון כלים, ונקו בעדינות במברשת שיניים רכה. אחר כך שטפו וייבשו במטלית. ככה החורים נשארים פתוחים והדוגמה ברורה. פעם בשנה כדאי לתת לצורף לנקות אותה במכשיר אולטרסוני ולבדוק את המסגרת.

פלטינה צפופה יותר מזהב, ולכן טבעת באותו גודל שוקלת יותר. לעומת טבעת דומה מזהב 14 קראט, המתכת הנפוצה בישראל, ההבדל מורגש מיד על האצבע. רבים אוהבים את התחושה הזו, כי היא נותנת לטבעת נוכחות. בטבעת כיפה, שבה יש הרבה מתכת, המשקל בולט יותר. הוא גם עוזר לטבעת לשבת יציב ולא להסתובב.