צמידי טניס

השם נולד בשנות השמונים. שחקנית טניס מוכרת איבדה צמיד יהלומים באמצע משחק, והמשחק נעצר עד שמצאו אותו. העיתונות סיפרה על התקרית, והחנויות אימצו את השם. צמידים במבנה הזה היו קיימים גם קודם, ונקראו צמידי נצח. המבנה עצמו כמעט לא השתנה מאז, והוא עדיין שורה אחת של אבנים. היום השם משמש בכל העולם, גם בישראל.

ההבדל הוא בקשיות ובעמידות לאורך זמן. זרקון מעוקב הוא אבן מלאכותית זולה, שנראית דומה ליהלום כשהיא חדשה. הוא רך יותר, נשרט ומאבד ברק עם השנים. יהלום הוא החומר הטבעי הקשה ביותר, והוא שומר על הברק שלו. צמיד טניס זרקונים מתאים לאופנה שמתחלפת כל עונה. צמיד יהלומים נקנה כדי לענוד אותו שנים, ולפעמים להעביר אותו הלאה במשפחה.

במבט ראשון כן, אבל זו אבן אחרת. מואסנייט מיוצר במעבדה מסיליקון קרביד. הוא קשה מאוד, עם ברק חזק והבזקים צבעוניים בולטים. הוא זול בהרבה מיהלום, אבל הוא לא יהלום, לא טבעי ולא של מעבדה. גם המראה שלו שונה מעט. אם אתם משווים ביניהם, הסתכלו על שניהם זה ליד זה באור יום.

ברוב צמידי הטניס יש סוגר קופסה. זו לשונית שנכנסת לתיבה קטנה וננעלת בנקישה. לידה יש נעילה נוספת בצורת שמונה, ולפעמים שתיים, משני הצדדים. בדקו שהלשונית נכנסת בלחץ ולא נשלפת בקלות. אם הסוגר נפתח בלי ללחוץ, או שהנעילה לא נסגרת עד הסוף, תקנו אותו לפני שאתם עונדים שוב. בצמיד כבד, שתי נעילות עדיפות על אחת.

אפשר, אבל השעון והצמיד שורטים זה את זה. אם הם על אותה יד, תבחרו צמיד שצמוד מעט יותר מהשעון. כך הוא יישאר מעליו או מתחתיו, ולא יתחכך בזכוכית. אפשר גם לענוד את השעון על יד אחת ואת הצמיד על השנייה. ככה כל אחד מהם בולט לבד, ושניהם נשמרים. שעון פלדה משתלב טוב עם צמיד בזהב לבן.

בצמיד טניס האבנים מקיפות את כל פרק כף היד. בחצי טניס הן משובצות רק בחלק העליון, והחלק התחתון הוא שרשרת או חישוק חלק. חצי טניס זול יותר ונוח יותר, כי אין אבנים שנלחצות אל השולחן. צמיד מלא נוצץ מכל זווית, גם כשהוא מסתובב על היד. כל הצמידים בעמוד הזה משובצים לכל ההיקף.

לקצר כן, ולהאריך קשה יותר. צורף מקצר צמיד טניס בהוצאה של חוליה אחת או יותר, כי כל חוליה היא אבן בתושבת. להארכה צריך אבנים תואמות בגודל ובגוון, ולכן היא מסובכת יותר. לפני ההזמנה מדדו את פרק כף היד והוסיפו סנטימטר אחד לצמיד צמוד, או שניים לצמיד שזז מעט. בהיקף של 15 ס״מ, צמיד של 16 ס״מ יישב צמוד.