טבעת נישואין נצח בגדלים מתחלפים

טוב מאוד. האבנים הגדולות חוזרות על האבן המרכזית של הסוליטר בקטן, והמקטעים הזעירים שומרים על מרווח. כך שתי הטבעות נראות קשורות בלי להיות זהות. בחופה נותנים טבעת חלקה, ואת זו מוסיפים אחר כך לאותה אצבע. אם אתם עונדים אותה לבד, האבנים הגדולות מספיקות כדי שתיראה גם מרחוק.

הן גבוהות מהמקטעים, אבל לא כמו בטבעת שכולה אבנים גדולות. המקטעים הנמוכים יוצרים הפסקות, והטבעת נוחה יותר כשסוגרים את היד. בעבודה פיזית כדאי להוריד אותה, כמו כל טבעת עם שיניים. אם אתם מקלידים או כותבים הרבה, כנראה שלא תרגישו בה אחרי כמה ימים, והיא תהפוך לחלק מהיד.

זוג אבנים זעירות במסגרת מלבנית יוצר צורה שונה מהאבן הגדולה, ולא רק גודל שונה. העין רואה עיגול, אחריו מלבן קטן, ושוב עיגול. זה מה שמבדיל את הטבעת הזו מסירוגין רגיל של גדולה וקטנה. השורה נראית מעוצבת יותר, וכל אבן גדולה מקבלת מסגרת משלה, משני הצדדים, לאורך כל ההיקף.