עגילים נופלים ארוכים באבנים מלבניות

המלבן העליון מסמן את נקודת ההתחלה על התנוך, והתחתון חוזר עליו בסוף ונותן לקו משקל. בלי המלבן התחתון העגיל היה נגמר באבן עגולה קטנה, והקו היה נראה פתוח. ביניהם הצורות קטנות ועגולות יותר, והן מקלות על האמצע. התוצאה היא מסגרת ארוכה וסימטרית שמאריכה את הצוואר. עם שיער אסוף רואים את שני המלבנים.

חיתוך מדורג הוא ליטוש של אבן מלבנית בפאות ישרות ומקבילות, כמו מדרגות שיורדות פנימה אל מרכז האבן. הוא מחזיר את האור בהבזקים רחבים ולא בניצוצות קטנים, ולכן הוא נראה צלול ושקט. בעגיל הזה הוא מופיע בשני המלבנים, ונותן להם מראה של זכוכית ליד האבנים העגולות שמנצנצות. הוא היה נפוץ מאוד בתכשיטי שנות העשרים.

אפשר, אבל הוא בנוי לערב. באור יום, עם חולצה פשוטה, עגיל באורך כזה מושך את כל תשומת הלב. אם אתם עובדים עם אוזניות או עונדים צעיף, הוא גם יפריע. לשגרה, עגיל צמוד יתאים יותר. בזהב לבן הוא מעט מאופק יותר מאשר בצהוב, ואת הצהוב שמרו לאירועים. גם בחתונה של צהריים הוא עובד, אם השמלה פשוטה.