טבעת צביר מלבני בהילה כפולה

מלמעלה, ממרחק של שיחה, הם נראים דומים. מקרוב רואים בצביר קווים דקים בין האבנים, ובאבן אחת יש משטח רציף של פאות. הצביר נותן מלבן גדול לעין עם אבנים קטנות, ולכן הוא קל יותר. ההילה הכפולה מסתירה חלק מהתפרים ומחדדת את הפינות. אם הגודל לעין חשוב לכם יותר מהאבן עצמה, צביר הוא בחירה הגיונית.

המסגרת עוקבת אחרי הפינות הקטומות של הצביר. מלבן עם פינות קטומות הוא בעצם צורה של שמונה צלעות, ולכן גם המסגרת סביבו מתומנת. כך ההילה מחדדת את הקטימה במקום לעגל אותה. מסגרת מלבנית חדה הייתה מבטלת את הרושם של חיתוך אמרלד. אתם תראו את שמונת הצדדים בעיקר במבט מלמעלה. בזהב לבן הקו הזה נראה חד במיוחד.

קצת פחות מטבעת רגילה. בין שני הפסים של החישוק נאספים קרם ידיים וסבון, והברק של האבנים נחלש. שטפו את הטבעת במים חמימים עם טיפת סבון, והעבירו מברשת רכה גם ברווח שבין הפסים. ייבשו במטלית רכה. אם אתם עונדים אותה כל יום, עשו את זה פעם בשבועיים. פעם בשנה כדאי לתת לצורף לבדוק את השיבוץ בשני הפסים.