עגילים נופלים ארוכים עם אבן מלבנית

הוא זז, אבל בתנועה קטנה. כל חוליה מחוברת לשכנה שלה, ולכן הקו מתיישר לפי זווית הראש ולא עומד קשיח. כשאתם מסתובבים, הצביר התחתון נע מעט ותופס אור מכיוון אחר. בהליכה רגילה העגיל נשאר ישר. אם אתם רוקדים הרבה בחתונה, תרגישו אותו נע, וזה חלק מהעניין. ככה גם הברק מתחלף לאורך כל הערב.

שני הצבירים באותה צורה מלבנית, אבל העליון יושב על התנוך והוא קטן כדי לא להעמיס על האוזן. התחתון גדול יותר ובתוך הילה, ולכן הוא מושך את העין למטה ומסיים את הקו. כך העגיל נפתח ונסגר באותו מוטיב, והחוליות שביניהם קושרות את שני הקצוות לקו אחד ברור. מרחוק רואים בעיקר את שני המלבנים ואת הקו ביניהם.

עגיל עם חוליות נתפס בקלות בשיער פזור, במיוחד בשיער מתולתל או ארוך. הכי פשוט לענוד אותו עם שיער אסוף, בקוקו או בפקעת נמוכה. אם השיער פזור, הסיטו אותו אל מאחורי האוזן לפני שאתם עונדים. בסוף הערב הורידו את העגיל לפני שאתם משחררים את השיער, כך שהחוליות לא ייתפסו בו.