איך מנקים תכשיטים בבית

מה הדרך הבטוחה לניקוי תכשיטים בבית?

הדרך הבטוחה לניקוי תכשיטים בבית היא השריה קצרה במים פושרים עם טיפת נוזל כלים עדין, הברשה רכה, שטיפה וייבוש. השיטה הזו לא מתאימה לכל אבן, ופנינה, למשל, לא נשרית במים בכלל. לפני שאתם ממלאים קערה, בדקו איזו אבן יש בתכשיט.

יהלום מושך אליו שומן: קרם ידיים, סבון, מגע של אצבעות ואבק נדבקים לפאות התחתונות שלו ומעמעמים את החזרת האור. לכן גם אבן מצוינת נראית אפרורית אחרי כמה שבועות. אם מסרתם פעם טבעת לניקוי אצל בית תכשיטי יהלומים, אתם מכירים את ההפתעה. האבן חוזרת בהירה, כאילו הוחלפה.

הכלל הכללי פשוט: מה שבטוח לאבן הרגישה ביותר בתכשיט, הוא מה שמותר לתכשיט כולו. טבעת עם יהלום ושתי אבנים ירוקות בצדדים מנקים כמו אזמרגד, ולא כמו יהלום. לא בטוחים מה האבן? בחרו בשיטה העדינה ביותר, או שאלו לפני שאתם מנסים.

איך לנקות טבעת אירוסין עם יהלום, שלב אחרי שלב?

מנקים טבעת אירוסין עם יהלום בחמישה שלבים: השריה, הברשה, שטיפה, ייבוש ובדיקה. בטבעת סוליטר בזהב לבן התהליך כולו לוקח כרבע שעה, כולל הייבוש, אבל אם יש בטבעת אבן צבעונית רגישה, מדלגים על ההשריה. אתם צריכים רק קערה, נוזל כלים ומברשת שיניים רכה.

השאלה איך לנקות טבעת אירוסין עולה בדרך כלל כשהאבן נראית פחות חיה מביום ההצעה. ברוב המקרים לא קרה לה כלום, היא פשוט מכוסה בשכבה דקה של שומן. אלה השלבים, לפי הסדר:

• ממלאים קערה קטנה במים פושרים, לא חמים, ומוסיפים כמה טיפות של נוזל כלים שקוף בלי תוספים.
• משאירים את הטבעת בקערה עשר עד עשרים דקות, כדי שהשומן ירכך.
• מברישים במברשת שיניים רכה וחדשה, בעיקר מתחת לאבן ובין השיניים, שם מצטבר רוב הלכלוך.
• שוטפים בקערה שנייה עם מים נקיים, ולא מעל פתח הניקוז של הכיור.
• מייבשים בבד מיקרופייבר או בבד כותנה רך, ובודקים באור שהאבן יציבה ושאף שן לא בולטת.

מה אסור לעשות כשמנקים תכשיטים?

אסור להשתמש באקונומיקה ובכלור, במשחת שיניים, באבקות ניקוי שוחקות ובמברשות קשות, ואסור להכניס אבנים רגישות למכשיר אולטרסוני. גם שיטה עדינה מזיקה כשמגזימים: שפשוף חזק של זהב לבן מזרז את שחיקת הציפוי ומקצר את הזמן עד החידוש הבא. הלכלוך לא יורד? השרו עוד כמה דקות, במקום לשפשף חזק יותר.

הטעויות הנפוצות באות בדרך כלל מעצות ביתיות שמתאימות לכלי כסף או לכיור, ולא לתכשיט משובץ. אלה הדברים שכדאי להרחיק מהתכשיטים שלכם, וההסבר הקצר למה:

• אקונומיקה וכלור, גם במים של בריכה: תוקפים את המתכות שבסגסוגת ועלולים להחליש את השיניים.
• משחת שיניים, סודה לשתייה ואבקות ניקוי: שוחקות, ומשאירות שריטות דקות בזהב ובציפוי.
• מים רותחים: מסוכנים לאבנים שעברו טיפול ולאבנים רגישות לחום.
• מכשיר אולטרסוני ביתי לאבנים רכות, מטופלות או מלאות סדקים: הרטט והחום עלולים לסדוק אותן או לשחרר אותן.
• סיכה או מחט לחטט מתחת לאבן: עלולות להזיז את השיניים או לשרוט את המתכת.

איך מנקים אבנים רגישות כמו אזמרגד, טנזנייט ופנינה?

אבנים רגישות מנקים בעדינות רבה: מנגבים בבד רך ולח עם מעט סבון, בלי השריה ארוכה, בלי חום ובלי מכשירים. לא כל אבן ירוקה או כחולה רגישה באותה מידה, ואזמרגד שעבר שימון רגיש במיוחד, אפילו למים חמים. יש לכם ספק? התייחסו לאבן כרגישה.

לפי המכון הגמולוגי של אמריקה, אבנים שעברו טיפול בשמן, בשרף או בשעווה, כמו אזמרגד, ואבנים אורגניות כמו פנינה ואלמוג, לא מתאימות למכשיר אולטרסוני. גם טנזנייט ואבנים נוספות רגישות לחום ולשינויי טמפרטורה, גם אם לא עברו שום טיפול.

איך יודעים אם האבן עברה טיפול? לפעמים זה כתוב במסמכים שקיבלתם בקנייה. באבן מתועדת, הטיפולים שהמעבדה זיהתה מופיעים בהערות, כפי שמוסבר במאמר על תעודת יהלום. כשאין מסמך, הצורף יכול לבדוק את האבן בהגדלה ולהמליץ על שיטה.

איך עושים ניקוי עגילי יהלומים וצמידי טניס?

ניקוי עגילי יהלומים דומה לניקוי טבעת, עם תשומת לב לסוגר ולמוט שעובר באוזן, ושם מצטבר רוב הלכלוך. בצמיד או בשרשרת טניס יש עשרות חוליות קטנות, ולכן מברישים לאורך השורה ולא לרוחבה. בשני המקרים, בדקו את הסוגר אחרי כל ניקוי, לפני שאתם עונדים שוב.

בעגילים, הסוגרים האחוריים צוברים שומן מהעור ונוטים להתרופף. אחרי השריה והברשה, כדאי לבדוק שהסוגר עדיין נצמד היטב למוט. עונדים עגילי יהלומים צמודים כל יום? אפשר לנגב את המוט בפד עם אלכוהול, כל עוד אין בעגיל פנינה או אבן רכה.

בצמידים ובשרשראות, הבעיה היא ההסתבכות. משרים את התכשיט כשהוא פרוש בקערה, לא מקופל, ומברישים קטע אחרי קטע. לא תולים צמיד רטוב לייבוש, כי המשקל מותח את החוליות, אלא מניחים אותו פרוש על בד יבש עד שהוא מתייבש לגמרי.

דוגמה מהקטלוג היא צמיד טניס גמיש בזהב אדום, שבשם הדגם שלו מופיעים 10.00 קראט. בצמיד עם כל כך הרבה אבנים, הלכלוך שבין החוליות מעמעם את השורה כולה. השרו אותו כל כמה שבועות, פרוש בקערה.

כל כמה זמן מנקים, ומתי עדיף לפנות לצורף?

טבעת שנענדת כל יום מרוויחה מניקוי קצר כל שבוע או שבועיים, ועגילים ושרשראות כל כמה שבועות. ניקוי ביתי לא מחליף בדיקה מקצועית, כי אבן שזזה בתושבת לא תמיד נראית לעין. פעם בשנה הביאו את התכשיטים שאתם עונדים כל יום לצורף, לבדיקה ולניקוי יסודי.

בתכשיטים עם הרבה אבנים קטנות, כמו צמידי טניס יהלומים וטבעות שורה, כל אבן אחוזה בשיניים זעירות, וכל אחת מהן יכולה להתרופף. צורף בודק את השיניים בזכוכית מגדלת, מהדק את מה שצריך, ומנקה באמצעים שלא מתאימים לבית, כמו קיטור, רק כשהאבנים מתאימות לכך.

יש גם סימנים שאומרים לא לחכות לבדיקה השנתית: אבן שמשמיעה רעש קל כשמקישים על הטבעת, שן שנתפסת בבגדים, סוגר שנפתח בקלות, או גוון צהבהב שמופיע בזהב לבן. במים הקשים שבחלק גדול מהארץ נשאר לפעמים גם משקע לבנבן אחרי שטיפה, ומנגבים אותו היטב בבד יבש.

האם זהב לבן, צהוב ואדום צריכים טיפול שונה?

השיטה הבסיסית זהה לשלושת הגוונים: מים פושרים, סבון עדין ומברשת רכה. ההבדל הוא במה נזהרים: זהב לבן מצופה ברודיום, ושפשוף חזק או חומר שוחק מזרזים את השחיקה שלו, ובזהב אדום כלור עלול להכהות את הגוון. עונדים כמה גוונים יחד? אפשר לנקות אותם באותה קערה.

ההבדלים בין הסגסוגות, ממה כל אחת עשויה ולמה זהב לבן צריך ציפוי, מפורטים במאמר על ההבדלים בין גווני הזהב. מבחינת ניקוי, שריטות קטנות פחות בולטות בזהב צהוב ואדום. זהב לבן שומר על הלובן זמן רב יותר כשאתם מנקים אותו בעדינות.

אם חרוטה בטבעת שלכם חותמת 585 או 750, ניקוי ביתי לא פוגע בה. שפשוף חוזר ונשנה עם חומר שוחק עלול לשחוק אותה עם השנים. החותמת כבר כמעט לא קריאה? צלמו אותה בהגדלה ושמרו את הצילום עם החשבונית, כי היא חלק מהזיהוי של התכשיט.